[זו סקירה של Blindspot עונה 1, פרק 1. יהיו ספוילרים.]
-
למרות ההתפתלות שבאופן התפתחותה, הנחת היסוד מאחורי Blindspot היא די פשוטה. אישה חסרת זכר למי שהיא, גופה מכוסה בקעקועים קריפטיים, יוצאת מתיק דובון באמצע טיימס סקוור. משם מסתתרת לכאורה המסתורין של ג'יין דו של ג'יימי אלכסנדר ג'יין דו וקורט ולר (סאליבן סטפלטון), סוכן ה- FBI ששמו בולט באמנות הגוף הנ"ל. זו הנחת יסוד חזקה, אם-פרצופית, שמציעה לצופים מזדמנים מספיק וו כדי לפחות להשיג את גלגלי העין שלהם בפרק הראשון. התעלומה שהמופע משאיר את הצופים אחרי פרק הפיילוט היא, עם זאת: מה לסדרה הזו להציע מעבר לאותו וו ראשוני, מעט טרוד?
Blindspot הוא, אם לא אחר, סדרה שמבינה את הרעיון למשוך קהל. פרסומות מכרו את ההצגה ברעיון הצילום של כיכר טיימס בכיכר טיימס של ג'יימי אלכסנדר כמעט כמו שיש להם את הרעיון של התעלומה המורכבת שכביכול מביאה את הנרטיב משבוע לשבוע. נראה כי הבעיה עם הטייס היא המאמץ שנוצר ביצירת מוצר מושך לא הותיר זמן מועט ליישום תוכנית להפיכת מוצר זה למימוש מעבר להנחת היסוד הגבוהה שלו.
פירושו של דבר שיש סיפור עלול להיות ענקי שמניע את הנרטיב, כזה שכולל את ג'יין דו אמנזיאית הנזכרת לעיל, הדיו האזוטרי המכסה את מרבית גופה, סוכן FBI שנגרר למצב שעלול להיות תנודתי (או לכל אחד אחר) אין לו מושג אמיתי, ועם בחור מסתורי המכונה בפשטות "גבר יפה תואר" (בגילומו של ג'וני וייטוורת ') שמושך את המיתרים. לכל אחד יש תפקיד ברור - יש אפילו קומץ של סוכני FBI, כמו הדמות של פטרסון של אשלי ג'ונסון, שמטרתה היחידה היא לספק תשובות לשאלות הגיון הנוגעות לפרשת ג'יין דו - אך עד כה, אין שום דמות קיים מחוץ לשירותו בעלילה.
כן, זה הטייס לסדרה שמסתמכת על מושג גבוה להפליא, אבל המימד האחד של הדמויות הוא בעייתי, אפילו לפרק מבוא. זה דבר אחד שג'יין דו היא שתהיה דמות בגובה פני השטח - עצם הנחת היסוד של המופע תלויה בעובדה שאין לה זהות והדבר החשוב ביותר בה נמשך ממש על פני גופה. זה דבר אחר לגמרי שיהיו דמויות חד-ממדיות דומות המקיפות את ג'יין. התוצאה היא צוות שחקנים שמרגיש שטוח להפליא, למרות שהוא מורכב מביצועים דינמיים.
מלבד הופעה יוצאת דופן ומפחידה בממלכת החיות של דיוויד מיכוד, סאליבן סטפלטון ידוע בעיקר בזכות תפקידו בסרט "שוב ושוב" של סינמקס, ואולי באותה מידה, כמו הבחור שלא היה ליאונידס בסרט ההמשך של 300. שניהם היו תפקידים מכוונים לפעולה, אך Strike Back הוא שהפנה את פנייתו המולדת של סטפלטון כאיש כל אדם מקושקש והמוטל עליו לעשות את הבלתי אפשרי. הוא מצטיין בסוג של גיבור הפעולה ממעמד הפועלים, כמו, למשל, ברוס וויליס ב"הד הארד "הראשון או מל גיבסון בנשק הקטלני הראשון; בחור שיכול לעצור בחורים רעים כל היום, אבל כנראה ישמח לפצח בירה קרה אחר כך ופשוט לצפות במשחק. אישיות כזו קיימת במופע של סטפלטון, אך היא לא נרשמת כאילו נכתבה לתסריט. קודוס לסטפלטון בגלל שהניע את ולר עם תחושה מסוימת של, ובכן, לא זהות, בהכרח, אלא אנושיות; אבל זה מעיד על כמה מהבעיות של המופע ברמה הדמותית שכל הקהל צריך להמשיך בהן הוא תחושה מעורפלת של אישיותו של הדמות הראשית.
הרבה מזה קשור לאופן שבו הדמויות מתקשרות זו עם זו - או ליתר דיוק, אינן מתקשרות זו עם זו. לא פעם נראים וולר וג'יין דו בדד, מביטים מהורהר דרך חלונות או לעצמם. ובעוד זה מכה בשימוש באקספוזיציה לצורך האקספוזיציה, זה עובד גם נגד המופע בצורה שלא בכוונה. כל בוהה יוצר תחושה מוזרה של מה המופע - שזה הרעיון של להסתכל ולהתבונן, וכן, להביט, בניסיון להשיג מידע. זה הגיוני, בהתחשב בהנחת היסוד הבסיסית של המופע של מפת אוצרות ביטחונית לאומית המקועקעת על גופה של אישה צעירה. אבל זה גם מעורער באופן מוזר בצורה מעט מעורפלת, שכוונתה אינה ברורה לחלוטין.
למרות הערעור לראות את ג'יימי אלכסנדר בתפקיד מוביל כגיבור פעולה שדומה לאישורם של מחלקת השיווק והכותבים ששמו ערך גבוה לציטוטי משיכה, אני בטוח - הוא יותר מדמיון בולט לג'ייסון בורן, פרק הטייס לא בהכרח מגלם את הדמות כנוכחות נשית חזקה. במקום זאת, זה מציב את הקהל בתפקיד המביך של המציצן. פעם אחר פעם הצופה לא מתבקש רק להביט בגופה הבלתי-לבוש של ג'יין דו, אלא שהם, ושאר אנשי הקאסט, נדרשים לעשות זאת מכוח הגותה המרכזית של הסדרה. זה מציב את הצופה בעמדה המוזרה של לרצות לראות את הדמות כמשהו חוץ מאובייקט והסדרה ממקמת אותה במכוון בדיוק ככה.
יש כמה הצצות לג'יין דו כגיבור פעולה, כשהיא מחטטת בעל מתעלל וחברו במסדרון של בניין דירות. היא גם מצילה את היום על ידי ירי בחשוד במרכז העלילה הפרוצדורלית של הפרק. משני המפגשים האלה Blindspot הוא הכי טוב כדי להדגים איזה סוג של מופע הוא ואיך זה הולך לעבוד. זה דומה לאופן שבו הרשימה השחורה מציבה את המילה "רשימה" בכותרת, כך שהצופה יודע שיהיה שימוש כלשהו ברשימה על בסיס שבוע-לשבוע. הנה, הטייס מבהיר כל שבוע קעקוע חדש על גופה של ג'יין דו הולך לחשוף איזו עלילה שצריך לבטל אותה לפני סיום הפרק, ובנוסף להוסיף קטע נוסף לפאזל הכללי של מי ג'יין, מדוע היא לכאורה בחרה למחוק את הזיכרון שלה, וכיצד הת"ת מייפייר של מריאן ז'אן-בטיסט משתלבת בכל העניין.
בסך הכל, ל- Blindspot יש הנחת יסוד פרועה ומסקרנת להודות ללא הרף כאשר היא מציגה את הקינקים הרבים המוצגים בפיילוט שלה. וזה דבר טוב, שכן, עד שהפרק השני מתגלגל, ג'יין דו לא תהיה היחידה מדמויות הסדרה שאין לה כמעט זהות. יש תוכנית מבדרת, אם לא בהכרח מעוררת-כל, קבורה בעומק התעלומות שבלב המופע הזה. עם כל מזל, שם מסתתרים ההיבטים המהנים יותר של הסדרה יהיו מהראשונים מאותם תעלומות שנפתרו.
-
Blindspot ממשיך ביום שני הבא עם 'A Stray Howl' @ 22:00 ב- NBC.
צילומים: וירג'יניה שרווד / NBC
