עברו 17 שנים מאז שיו ג'קמן החזיר לראשונה את וולברין על המסך הגדול בסרט האקס-מן המקורי, אך יתכן שהוא הציל את עבודתו הטובה ביותר בתפקיד עבור הפרק האחרון בזכיינית, לוגן. קהלים ומבקרים כאחד התלהבו מהסרט, דרמה רצינית ועוצמתית שלא דומה לסרט גיבורי על אחר שיצר אי פעם, וכזה שכבר הפך לחביב בקרב מעריצי אקס-מן.
אבל האם זה הסרט האקס-מן הטוב ביותר אי פעם? לאורך השנים סרטים רבים במדיומים שונים כיסו קווי זמן שונים, איטרציות שונות של דמויות אהובות וסיפורים איקוניים מספרי הקומיקס, וכל זאת תוך כדי שהם מספקים לנו רצפי פעולה ענקיים מלאים בקטטות מוטאנטיות מדהימות, בניסיון לחקור נושאים חשובים ונצחיים אודות סובלנות ואמפתיה. אז כדי לגלות היכן לוגן עומד בין כל הסרטים האלה, כולל כמה שאולי לא תזכרו, הנה כל סרט אקס-מן המדורג מהגרוע ביותר לטוב.
11 מקורות X-Men: וולברין (2009)
הסרט וולברין העצמאי הראשון, X-Men Origins: וולברין, היה פלופ גדול עם צופים, שמצא את סיפורו על איך הגיע לטפרי האדמנטיום שלו, ואת זיכרון הגבינה השוויצרית שלו, כשהוא תופס למטרה. הסרט מרגיש כמו סדרת vignettes במקום סיפור קוהרנטי, עם אפקטים מיוחדים שבולטים מכל הסיבות הלא נכונות.
לייב שריבר עשה וויקטור קריד נהדר, והיה לו המון כימיה עם יו ג'קמן, אבל לא הרבה לעבוד איתו. הדמויות והעלילה הלא מפותחות של הסרט רק החמירו בגלל ההתקדמות הלא אחידה שלו.
אבל אם הטעות הגדולה ביותר שלה הייתה ברורה כאשר היא שוחררה לראשונה, היא רק החמירה עם הזמן. יש לו את ריאן ריינולדס בתפקיד ווייד ווילסון, שהופך לנשק XI, אבל עם פיו תפור כדי שהוא לא יכול לדבר. יש ראיות בלתי ניתנות להפלה כי ליהוק של ריאן ריינולדס כייד ווילסון ולתת לו לדבר הוא רעיון טוב מאוד מאוד, ו- X-Men Origins: וולברין הוא ההוכחה לכך שהפוך הוא רעיון מאוד מאוד רע.
10 דור X (סרט המיוצר לטלוויזיה, 1996)
כל מי שראה בפועל את דור / דורות הסרט / פיילוט העלומים שפוקס שודר ב- 20 בפברואר 1996, צריך לקבל כרטיס מעריץ-על מיוחד של X-Men. הסרט מגולל את סיפורו של היובל, אשר חולץ ומובא לבית הספר של צעיר למחוננים של חאבייר על ידי אמה פרוסט ובאנשי, שם היא פוגשת אחר מוטציות צעירות אחרות שלומדות גם להשתמש בכוחות החדשים שלהן.
למרות שהוזהרו מפני עזיבת בטיחות בית הספר והסכנות שב"עיירות "הסמוכות, הקבוצה נאלצת להתמודד מול המדען המטורף ראסל טרש, שרדף את חלומות היובל, לאחר שהוא מפתה את הסטודנט" עור "אנג'לו אספינוסה לחדר. המלכודת שלו. טרש מאמין שהוא יוכל להשיג כוחות נפשיים על ידי גישה למוחם המוטנטי, אך הצוות המוטנטי מסוגל להביס אותו, יחד עם צו סדרה מלא מפוקס.
הסרט הגבינה הוא שיא שנות השישים, ויש סיבה שרוב האנשים לא זוכרים אותו.
10. X-Men: המעמד האחרון (2006)
בעקבות ההצלחה המהדהדת של X2, הציפיות היו גבוהות לסרט השלישי בזכיינית, X-Men: The Last Stand, מה גם שהוא עמד להתעמק בשורה הסיפורית של הפניקס. עם תקציב עצום של יותר מ -200 מיליון ועם ליטאציה של מוטציות מפורסמות, הכל עמד בתור לסרט זה להיות הסרט האקס-מן הטוב ביותר עד כה.
במקום זאת הוא עומד כאחד הגרועים בה. חובבי ספרי הקומיקס מתים כיבו בגלל השינויים הגדולים בסיפור הפניקס, ובעוד שרצפי הפעולות הענקיים מלהיבים ועדיין מחזיקים מעמד, החקירה של הסרט על מוסריות השימוש ב"תרופה "המוטנטית היא שטחית, שודדת את הסרט מהמשקל הרגשי שהפך את קודמותיו ליותר מסתם חבורה של גיבורי על המשתמשים בכוחותיהם.
שנים אחר כך הרגע הבלתי נשכח ביותר של הסרט נותר עדיין הקו, "אני הנג'רנאוט, כלבה!" וזה לא דבר טוב.
9 X-Men: Apocalypse (2016)
הסרט האחרון על פרופסור X ומגנטו הצעירים, אפוקליפסה של אקס-מן, נחשב לגרוע ביותר מבין סרטי ג'יימס מקאבוי ומייקל פאסבנדר. למרות שהוא מכיל את אחד הנבלים האקס-מן הטובים והידועים לשמצה ביותר, אפוקליפסה, הסרט מקדיש זמן רב מדי לבניין לעימות האפי הגדול שלו איתו. השעתיים הראשונות של הסרט הן בעיקר אקספוזיציה והכנסת דמויות רבות מדי, מה שהופך את הסרט לחוש מייגע במקום מרגש, אך גרוע מכך הוא שהפרעון הוא רצף קרב שאינו טוב כמו אלה של אקס-מן אחרים סרטים.
זה אפילו מצליח לגרום לאוסקר אייזק, אחד השחקנים הטובים ביותר שפועלים כיום, להיראות משעמם, מכיוון שהאפוקליפסה שלו מוסתרת מתחת להר של גומי כחול וצבע. הוא נתקל בסוג הנבל הגרוע ביותר - לא מפחיד, בלי שום עומק, וסרט מצויר ומטופש.
לכל הפחות, הקהל עדיין זכה לסצנת קווקסילבר נהדרת שנייה מהזכיינית, כשהציל כמעט כל תלמיד ומורה בתוך בית הספר לצעירים למחוננים של Xavier. כל דירוג של סצינות אינדיבידואלקס-גברים ימצא אותו בראש הרשימה.
8 X-Men: סדרת אנימציה אבולוציה, קשת סיפור אפוקליפסה
אמנם לא סרט טכני, אבל הפרקים המרכיבים את קו סיפור האפוקליפסה מהעונה הרביעית והאחרונה של סדרת הסרטים המצוירים X-Men: Evolution מכסים שעתיים וחצי ושלל עלילות משנה, שכשמרכיבים אותם עובדים כמו עצמאי. סרט צילום.
בשידור על Kids WB משנת 2000 עד 2003, X-Men Evolution הפכה רבים ממוטציותיה לבני נוער במקום מבוגרים, אך הם עדיין הצליחו לצאת למלחמה עם אפוקליפסה כדי לעזור לו למנוע ממנו להפוך את מרבית תושבי העולם למוטנטים.
צפייה בפרקים אלה כמו סרט בודד מביאה לסרט מהנה אך מתפתל, מלא בהרבה מהדמויות המפורסמות ביותר מהקומיקס, כולל כמה שהצופים מייחלים להם קיבלו זמן מסך רב יותר מסרטי ה- X-Men של פוקס. בהתחשב בעובדה שהם נכתבו כפרקים בודדים, זה לא הוגן להחזיק אותם בסטנדרטים של סרט בודד ועצמאי, אבל גם אז זה עדיין סרט מעניין בהרבה מהמסך הגדול שצולם על אפוקליפסה.
7 וולברין (2013)
לפני לוגן היה "וולברין", הסרט העצמאי השני של יו ג'קמן, וסרט ה- X-Men הראשון שהיה קטן יותר בהיקפו, עם התמקדות רבה יותר בעומס הרגשי הכבד של גיבורו.
וולברין מביא את גיבורו ליפן לפגוש אדם גוסס שהציל פעם. בעוד שם מציע לוגן את ההזדמנות להיפטר מכוחותיו, מה שיאפשר לו סוף סוף להיות בן תמותה באמת ולחסוך אותו מחיים שבילה בצפייה באלו שהוא אוהב מת בזמן שהוא ממשיך בקיום שמוגדר על ידי לחימה וכאב.
הסרט הרבה יותר אישי מקודמיו, ובחן את וולברין בעומק שלא ניסה קודם לכן. זה לא מרגיש כמו סרט גיבורי על כמו רוב סרטי אקס-מן, עד הסוף שהוא, כשהוא הופך לכניסה טיפוסית בז'אנר, עם רובוט סמוראי גדול שמתקל כמו הבוס הסופי במשחק וידיאו וולברין. זה עשוי לדרג גבוה יותר אם הוא יכול היה לשמור על הטון והתחושה של שתי המערכות הראשונות, אבל זה עדיין היה הצלחה אצל הצופים ורק גדל בהערכה לאורך השנים.
6 אקס-מן: ימים של עתיד עבר (2011)
הפרק הגדול ביותר של הזכיינית מבחינת צוות השחקנים וההיקף, X-Men: Days of Future Past משתרע על דורות, ומאחד את שתי הגרסאות הישנות יותר של הדמויות מהסרטים הובילים של פטריק סטיוארט ואיאן מקקלן, עם הגרסאות הצעירות שלהם בהנהגת ג'יימס מקאבוי. ומייקל פאסבנדר.
בסרט תודעתו של וולברין נשלחת אחורה בזמן כך שהוא יכול לעצור את הזקיף הידוע לשמצה של בוליבר טראסק לפני שניתן יהיה להעסיק אותם, בניסיון להימנע מעתיד דיסטופי בו מוטציות על ידי מוטציות ובני אדם. עליו לאחד מחדש את צ'רלס חאווייר המדוכא ומגנטו מבודד, זועם, וכל זאת תוך ניסיון למנוע ממיסטיקה להרוג את טראסק ולהפעיל את קו הזמן ההרסני.
משחק מהממים, רצפי פעולה ענקיים (הכוללים כמה מהסצינות הטובות ביותר של מוטציות המציגות את כוחן ופועלות יחד), ונושאים חשובים כמו אמפתיה וזהות, קהלים מצאו את הסרט מעקב ראוי לשיעור הראשון, למרות שהוא מתחיל להתאמץ תחת משקל הנחת היסוד שלה במחצית השנייה.
שלא לדבר על זה יש את סצנת הקוויקסילבר הגדולה הראשונה, הסצנה הטובה ביותר של הסרט כולו.
5 אקס-מן (2000)
ההפעלה המוטאנטית הראשונה למסך הגדול, אקס-מן, לא רק בעטה 17 שנים וספירת סרטים לזכיינית, היא הראתה לאולפנים שאפשר היה לסמוך על גיבורי קומיקס מלבד באטמן וסופרמן כדי להביא את הצופים אל תיאטרון. ללא ההצלחה של הסרט הזה, היקום הקולנועי של מארוול אולי לא היה קורה, ולא היינו עומדים להשיג חבורה של סרטי ליגת הצדק.
מעבר למשמעותו ההיסטורית, הסרט עצמו זכה לקהלים בכך שהביא לחיים את דמויות קומיקס שהכירו ואהבו כל כך טוב, גם אם הזיכיון מעולם לא נתן להם את התלבושות האיקוניות שאליהן הם מייחלים.
זה עדיין הסרט היחיד שהוא גרידא קרב בין האקס-מן לאחוות המוטנטים של מגנו, שתמיד מצאו עצמם עובדים יחד בצורה כזו או אחרת מאז, אפילו כשהיו עדיין מסוכסכים כמו בסטנד האחרון אבל היו להם אויב משותף ב"תרופה "המוטנטית.
ההכרה מהסנטור קלי על כמה כאב חוסר הסובלנות והשנאה שלו הביא לקבוצה זרה של אנשים מבחוץ, ממש לפני מותו המימי המצמרר (אחד החזקים בכל סרטי ה- X-Men), הקימה את הנושא הגדול ביותר של הזכיינית ואת הליבה של המסרים המתמשכים ביותר שלה של הכללה, הבנה וערך עצמי.
4 אקס-מן: מחלקה ראשונה (2011)
אחרי מספר רשומות מאכזבות בזכיינית, אקס-מן: המחלקה הראשונה הלכה לאחור כדי למצוא הצלחה, למקורות ה- X-Men עצמו. הסרט מספר כיצד צ'ארלס קסבייר הצעיר ואריק אריק לנשרר התיידדו תחילה, ואז כיצד הפכו השניים לכוחות המנוגדים הידועים כפרופסור איקס ומגנטו.
באותה תקופה אי אפשר היה לדמיין ששני שחקנים טובים בתפקידים כמו פטריק סטיוארט ואיאן מקקלן, אך היה ברור מייד שג'יימס מקאבוי ומייקל פאסבנדר עמדו באתגר, והעניקו שניים מההופעות הטובות ביותר של כל זיכיון.
המחלקה הראשונה מציגה המון מוטציות וקרבות מוטנטים, אך לעולם אינה מרגישה צפופה, מבלבלת או לא שלמה. הסיפור על להקת מוטציות צעירות שמתכנסות בכדי לקחת על עצמו את סבסטיאן שו זז בקוצר רוח, מצחיק קהל לעיתים (כי גיוס מונטאז 'הוא אחד הטובים בכל סרט אקס-מן), וקרע לאחרים (כמו כשצ'רלס נראה לזכרונות העבר של אריק, מועמד נוסף לטובת סצנת ה- X-Men אי פעם).
3 X2 (2003)
רק לפני שנתיים זה היה מספר 1 ברשימה זו, אך X2 עדיין נשאר בדיון הן לסרט גיבורי העל הטהור ביותר בכל הזמנים והן לסרט ההמשך הטוב ביותר אי פעם. בעוד שסרט ה- X-Men המקורי הקדיש להבנה המון זמן להקמת היקום והצגת רבים מדמויותיו, המחויבות שלו להיות סרט מוצא מסורתי הביאה לסרט בקצב מופרך, עם תחושת השיא מיהרה.
עם זאת, X2 נאלץ לבנות את היצירה הזו ולהתמקד בסיפור שלה ובדמויות שלה בצורה הרבה יותר משמעותית. מתחילתו ועד סופו המרגש, עם קטעי תפאורה גדולים ומריבות גיבורי על, זה נגד זה וגם נגד (המשחק המבריק של בריאן קוקס הגדול) וויליאם סטרקר. וזה עושה את כל זה תוך כדי יצירת דמויות מורכבות ומעניינות, כמו גם סיפור משכנע, שאנחנו מושקעים בו רגשית.
זה הסרט הקומיקס שקוראים חלמו עליו כאשר ה- X-Men עברו את המסך למסך הגדול, אבל הסרט כל כך טוב שהוא מתעלה בקלות מהז'אנר שלו.
2 Deadpool (2016)
למרות שדאדפול מעולם לא היה חבר ב- X-Men, המרק עם הפה קיים ביקום ה- X-Men, גם בקומיקס וגם עכשיו על המסך הגדול. אפילו תוך כדי דחיית הניסיונות לגייס אותו לאקס-מן, הוא קורא להם לעזור לו בסרט זה, ולקבל סיוע מקולוסוס ומראש נפץ נגאסוני ברצף הפעולה הגדול ביותר של הסרט כולו. הוא אפילו מבקר בבית הספר של פרופסור X לילדים מחוננים, שזה כמו להיכנס לסרט של אקס-מן.
לכל הפחות זה אקס-מן הצמוד, וכזה שמוזכר בהכרח כאשר דנים בסרטים הטובים ביותר של אקס-מן, כך שהוא הופך אותו לרשימה. ובהתחשב בעובדה שזה מדהים - מצחיק להפליא, נוגע ללב באופן מוזר ומבדר לחלוטין - וכל זאת תוך שהוא ייחודי לחלוטין, הוא ראוי להיות כזה גבוה. זה ככל הנראה הסרט היחיד שניתן לצפות בו מחדש ברשימה זו, ואם זה היה סרט טהור של אקס-מן, הוא עשוי להיות במקום הראשון.
1 לוגן (2017)
הפרק האחרון עובר ימינה לראש, וזה לא הטיה חוזרת. לוגן אינו סתם דומה לכל סרט אחר של אקס-מן, הוא נפרד מכל סרטי גיבורי העל האחרים מכיוון שמדובר בדרמה רצינית ורגשית על גיבורי-על ולא רק סרט גיבורי-על עם דרמה. החקירה העמוקה שלו באכזריות האלימות והעלות הרגשית והפיזית של היותו גיבור הם נושאים ששום סרט אחר בז'אנר לא התמודד אי פעם עם עומק זה ואכפתיות.
וולברין הוא אחת מדמויות הקומיקס האהובות והמשכנעות ביותר בהיסטוריה, והציור הגדול של יו ג'קמן שלו הוא אחד הטובים בז'אנר, כאשר לוגן הוא הביצוע האולטימטיבי והגדול ביותר משבע עשרה שנותיו בתפקיד. לאורך הסרט הוא לובש את משקל עברו, את עול חטאיו, ואת אגרה של תקופות חיים רבות של חרטה על פניו, פשוטו כמשמעו ובתמורה, והכל תוך כדי העברת כוחו וזעמו של וולברין שהופכים אותו לאימתני כל כך, בעודו עדיין להעניק לו רוך ופגיעות שהופכים את הדמות למיוחדת.
נדיר שסרט עם ציפיות כה גבוהות לעמוד בהייפ, אבל לוגן דווקא חרג מהם, וזו הסיבה שהוא מרוויח את המקום הראשון כאן.
