טפטוף התוכן של נטפליקס פועל בקצב כה בלתי פוסק, שבסופו של דבר יהיה חפיפה מסוימת. חפיפה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים מעניינות, שלא בכוונה (אולי?) ליצור גוש של תוכניות המחמיאות זו לזו, למרות שאין להן קשר מחוץ למצבם הבלתי ניתן לשירות בשירות הסטרימינג. נראה שזה המקרה עם The Innocents , הרומנטיקה / דרמה העל-טבעית החדשה של נטפליקס. סדרה משכנעת באופן משונה העוקבת אחר יוני (סורצ'ה גרונדסל) והארי (פרסל אסקוט), זוג בני נוער מוכי אהבה בריצה, שמגלים (בתחילת דרכם) כי יוני הוא בעל יכולות שונות של צורת שינוי, וכי היא ההיסטוריה המשפחתית אפופה (באופן טבעי) בסודות ושקרים.
מה שמדהים לראשונה ב"תמימים " , מלבד שכיכובו של גיא פירס כמדען מסתורי בשם Halvorson, שעובד ישירות עם קבוצה מבודדת של נשים שיש להן גם יכולות שינוי צורה כמו יוני, זה פרטי הייצור שלה, הכוללים מעטפתית של צילומי ויסטה גורפים שכובשים את המרוחק האידילי של המתחם / הקומונה של הלווורסון, כמו גם את חיי היום יום של יוני ואת אביה, ג'ון הקפדני והפרנוואידי במקצת (סם הלזין) ואחיה האגורופובי ראיין (ארתור יוז). תשומת הלב לפרטים הקטנים, הספציפיות לאופן בו הדמויות חיות ומבלות את זמנן, עוזרות לגרום לתפאורה של הסדרה להרגיש אמיתית וחיה בה. שיקול זה עובר דרך ארוכה בשכנוע הצופה לדבוק בהגיון המערבי ולראות היכן הסיפור הספציפי הזה הולך.
עוד: סקירת התפרקות: מאט גרונינג חוזר, אבל הקסם לא שם ממש
אף על פי שפרטי הסיפור שונים להפגין, מצב הרוח של התמימים , מודגש על ידי האווירה הצוננת והסינמטוגרפיה האטרקטיבית המעדיפה לוח צבעים אפור-כחלחל, ניתן להשוות לצמד המגיעים האחרונים של נטפליקס: סדרת המסעות בזמן הגרמנית, Dark , and דרמת האפוקליפסה של העשרה הסקנדינבית, הגשם. ניצול של מצב הרוח הזה ותחושת המקום עוזר להעלות את התמימים למכשול הגדול הראשון שלו - להסביר מה לעזאזל קורה בלי לאבד את הקהל או להטביע אותם בתערוכה.
לשם כך, שני הפרקים הראשונים של הסדרה מצליחים לכסות הרבה קרקע (תרתי משמע), ובכל זאת ממקמים את הבמה לתפירה של תעלומה גדולה יותר. מעשה המרד של גיל העשרה של יוני והארי (או אנוכיות, אם אתה צופה מנקודת מבטם של ההורים) הוא רק חלק מהסיפור המסופר, ולא משמש כתקרית המסתה היחידה של הסדרה, התוכנית האפויה למחצה של הצמד בסופו של דבר מביאה אותם במתכוון למסלול התנגשות עם המאמצים של הלווורסון לאתר את יוני ולהחזיר אותה לקומונה בה שוכנת כיום אמה אלנה (לורה בירן) (או שהיא עשויה להיות מוחזקת בשבי). האיש של הלווורסון למשימה זו הוא שטיינר (יוחנן האקור נורמנסון). לסטיינר, שהיה צליל מת של פילו אסבק של משחקי הכס , יש מזל או חוסר מזל להיות נושא לשתי "המשמרות" הראשוניות שנראו בסדרה. תחילה מאת רונה (אינגון בטה איין), העובדת עם הלווורסון, ואחר כך עד יוני, בעקבות ניסיון מוטעה להודות בכפייה להוביל אותה למכונית מסחרית בצד כביש שומם מחוץ לונדון.
מלבד טיבן של נשים אלו המשתנות צורה, כיצד יכולותיהן עובדות והאם הן יכולות לעבור לגופם של מישהו אחר מלבד שטיינר, התמימים עובדים עם תחושה מעורפלת ומסקרנת ביחס למחקריו של הלווורסון וכוונותיו עם יוני ו הנשים שכבר מתגוררות בקומונה המדעית שלו. גישה רב-פנים זו פועלת לטובת הנרטיב, אשר לו היה מתמקד אך ורק באחד או אחר, היה במהירות נגמר הכביש. במקום זאת, יוצרי סדרות, סופרים ומפיקים מבצעת, חניה אלקינגטון וסימון דוריק, מפתחים שלל חוטים, שכולם שוזרים את הסיפור לשטיחים גדולים וגדולים בהרבה.
כמו Dark , התמימים משקיעים זמן ומאמץ ביצירת נרטיבים למבוגרים - ג'ון, אלנה, רונה, הלווורסון וכו '- הפועלים מחוץ ליחסים עם ילדיהם. המבוגרים אינם נבלים חד-פעמיים או מפלצות חסרות מושג ששולטים על חייהם של ילדיהם ומונעים מהם להגיע לתחושת חופש כלשהי. במקום זאת, האינטרסים והדאגות שלהם חורגים הרבה מעבר לגבולות ההורות. מתן פנים מבוגרים יותר מרחיב את היקף הסיפור באופן שמועיל לכל הדמויות. מקרה מעניין: שרשור שלם קיים בנוגע לאמו של הארי, כריסטין (נדין מרשל), בלש משטרתי שמסתמך על בנה שיסייע בטיפול באביו הנכה, לואיס (פיליפ רייט).
אפקט היעדרותו של הארי מכריח, אם כן, את הקהל להתבונן בהחלטה שלו ושל ג'ון מזווית אחרת, זו שהופכת את ההחלטה הרומנטית אחרת של שני אוהבים צעירים למשהו שהוא גם אנוכי ופזיז. נדיר שסדרה לא מכניסה את הקהל בצורה איתנה למחנה של העשרה, או הופכת את ההורים לחלוטין למבוגרים חסרי מושג, לא רק שלא מודעים עד כמה הם לא מכירים את ילדיהם, אלא גם לא מתעניינים באופן מתסכל. אף על פי שהתמימים סובבים סביב שלל דמויות הרודפות סודות ושקרים, הנרטיב עצמו מעוניין יותר לאפשר לדמויות לגלות את האמת לעצמם, במקום להרחיק אותה מהן תוך רמז לאט את הקהל פנימה.
מלבד סדרת הדמויות המצוירות והמעורבות שלה, אולי ההיבט החזק ביותר של The Innocents הוא ניהול הזמן שלה, משהו אחר בסדרות הז'אנר האחרות של YA, כמו Runaways המתפתלות או Cloak & Dagger, נאבקים איתו מאוד. בשמונה פרקים בלבד של שעה, העונה הראשונה עוברת בקליפ משמעותי, מהיר משמעותית מהתכניות של גיבורי העל שהוזכרו, כמו גם תוכניות רבות אחרות הזמינות בנטפליקס. בסופו של דבר, סדרת YA הקטנה והמוזרה הזו, מצליחה להעלות עלילה מונעת יחד עם דמויות בוגרות משכנעות שמשפרות את הסיפור סביב גיבורי העשרה שלה.
