עודכן ב -6 בינואר 2020: עם זכייתו של גלובוס הזהב של חואקין פיניקס, באז האוסקר לג'וקר ממשיך לצמוח. בדוק עוד כמה ציטוטים בלתי נשכחים מאחד הסרטים הגדולים של שנת 2019.
אחרי כל הציפייה, כל המחלוקת וכל הדיון, ג'וקר סוף סוף נמצא בבתי הקולנוע ואנשים מופיעים בכמויות אדירות כדי לראות את הסרט המדובר ביותר של השנה. בעוד הדעות על הסרט חלוקות, אנשים רבים מסכימים שמדובר בקול נועז ועוצמתי על הנבל הקומיקס האיקוני.
הסרט הוא בחינה חשוכה של אדם סובל ועיר שמתעלמת ממנו. האופן בו ארתור פלק (חואקין פיניקס) רואה את העולם מטריד, אך מספק גם תובנה מרתקת על האיש. זה מביא לכמה שורות בלתי נשכחות באמת בסרט. להלן 10 ציטוטים מג'וקר שייקבעו איתנו לנצח.
15 "סלח לצחוק שלי. יש לי מצב"
אחד המרכיבים החשובים ביותר בדמותו של ג'וקר הוא הצחוק שלו. הסרט נוקט בגישה מעניינת מאוד בפן הזה כשצחוקו של ארתור הוא תנאי שהוא סובל ממנו אין לו שליטה עליו.
התנאי הוא אמיתי שאנשים סובלים ממנו, והוא משמש גם כדרך מרתקת לבחון מחדש את הדמות האיקונית. ארתור נראה כואב כשהוא צוחק, וזה מרחיק אותו עוד יותר מאנשים. הקלף שהוא נושא עמו מסביר את מצבו הוא מבט עצוב על אדם שעונה.
14 "האם זה רק אני או שזה מתחיל להיות מטורף יותר?"
באגם של באטמן, גות'אם בדרך כלל מתואר כעיר שבורה לפני שבאטמן מגיע להציל את היום. עם זאת, הגות'אם שאנו רואים בג'וקר הוא אפילו עגום יותר. תפאורה של שנות ה -70 מספקת תחושה גרגרית למקום, והיא תמיד מרגישה שהיא עיר שעומדת לעלות באש.
התנאים של גות'אם ככל הנראה ממלאים תפקיד עצום בירידתו של ארתור לשיגעון. עם תחילת הסרט אנו רואים את ארתור משוחח עם העובד הסוציאלי שלו והוא נאבק עם כמה דברים נוראים התחלפו. זהו רמז רודף עד כמה דברים רעים יהיו בסוף הסרט.
13 "אתה לא מקשיב, נכון?"
הרעיון להתעלם ממנו ולהתעלם ממנו הוא נושא גדול בג'וקר. ארתור הוא אדם שנאבק בחיים וזקוק לעזרה, אך העולם סביבו אינו מסוכן. כאשר הוא מבקר אצל העובד הסוציאלי שלו, הוא מעביר את התסכול של אותה תחושה.
כשהיא אומרת לו שהתוכנית שלהם נקטעת, ארתור מקונן שאפילו במרחב הזה בו הוא אמור לקבל עזרה, מתעלמים ממנו. הוא רוצה שאנשים יקשיבו לו ושימו לב. ככל שהסיפור נמשך, אנו רואים שהוא מוכן ללכת לקיצוניות כדי לשים לב אליו.
12 "מישהו שמסתתר מאחורי מסכה."
הסרט נותן לנו גרסה שונה מאוד של תומאס וויין ממה שאי פעם ראינו. במקום איש העסקים המסור שרוצה לנצל את המשאבים שלו כדי לעזור לתושבי גות'אם, הוא איש פריבילגיה המעורב בעצמו שמסרב לשקול את צרכיהם של המאושרים פחות.
אחרי שארתור הורג כמה גברים מתעללים ברכבת התחתית, דיווחים יוצאים על ערנות במסכת ליצן. וויין נותן דעה משלו על פחדנים שמתחבאים מאחורי מסכות. זהו הנהון לא כה עדין לעתידו של בנו, וזה מחבר בין ג'וקר ובאטמן בצורה מעניינת.
11 "אנשים מתחילים לשים לב."
לאחר רציחות ברכבת התחתית, משהו מתעורר בארתור ונראה שהוא גילה מטרה מעוותת. מטריד יותר, נראה שהוא מעורר השראה באנשים נואשים אחרים בעיר באמצעות מעשיו הרצחניים.
ארתור סוף סוף רואה את עצמו זוכה לתשומת לב וזה מזין בתחושת המשמעות שלו. בטעות הוא הפך לסמל למהפכת גות'אם, והוא מוכן להמשיך בדרך האפלה הזו כך שלא יתעלמו ממנו עוד.
10 "אני מקווה שמותי יעלה יותר סנטים מחיי."
החלום של ארתור להפוך לקומיקאי סטנדאפ הוא טרגי, מכיוון שכישלונו במימוש מטרה זו מוביל אותו לחלום האפל בהרבה. עם זאת, זה גם נותן תובנה מעניינת במוחו המופרע. נראה כי ארתור אינו מבין הומור באותה צורה שאחרים עושים, כפי שמעידים "יומן הבדיחות" שלו.
בין השרבוטים והרעיונות המוזרים הללו, ישנו משפט אחד שהוא ממשיך לחזור אליו, "אני מקווה שהמוות שלי יעלה יותר סנטים מחיי." זהו רמז לחוסר שביעות רצונו של ארתור מחייו הנוכחיים, אך גם משכנע אותו שהוא נועד למשהו גדול יותר.
9 "לא הייתי מרוצה דקה אחת מכל חיי חיי המלך"
למרות המאבקים הפנימיים שלו, ארתור מנסה להיות אישי. הוא מנסה להצחיק אנשים, הוא צוחק מהבדיחות של אנשים אחרים והוא מנסה להיות נעים עם כל מי שהוא פוגש. עם זאת, מאוחר יותר הוא מודה בפני אמו, "לא הייתי מאושרת דקה אחת מכל חיי המלך".
זו תובנה מטרידה לגבי הדמות שמנסה להביא שמחה לאנשים תוך כדי שהוא מרגיש כל כך רע בעצמו. הסרט מציג מבט מעניין על אנשים שנאבקים אך עדיין אומרים על ידי החברה שעליהם לחייך.
8 "פעם חשבתי שחיי היו טרגדיה …"
הטרגדיה של דמותו של ארתור היא שהוא באמת רוצה להביא שמחה וצחוק לעולם - זה פשוט שהעולם לא רוצה את זה ממנו. הוא מנסה לשמור על השקפה משמחת זו גם עם חייו קשים כמו שהם. אבל כאשר הדברים ממשיכים להיערם עליו, זה מקבל יותר מדי.
כאשר ארתור מבקר את אמו בבית החולים לאחר שגילה כיצד התעלל בילדותו, הוא מאמצ השקפה חדשה. הוא אומר "פעם חשבתי שחיי היו טרגדיה, אבל עכשיו אני מבין, זו קומדיה של המלך."
7 "שמך ארתור, נכון?"
אף על פי ששום דבר אחר לא מסתדר נכון בחייו, ארתור אכן פוגש מישהו. שכנתו הידידותית, סופי (זאזי בץ) מתחבבת על ארתור ומתחילה לצאת איתו כשהוא מסתחרר עמוק יותר בטירוף ואלימות. אבל ידענו שזה הולך להסתיים רע.
כאשר ארתור מכניס את עצמו לדירתה של סופי, היא נבהלת למצוא אותו בסלון ביתה. היא אומרת לו שהוא בדירה הלא נכונה לפני ששואלת את "שמך ארתור, נכון?". בדיוק ככה, אנו מבינים שהקשר היחיד המאושר בחייו של ארתור היה בראשו.
6 "זה לא יפה?"
בעוד שג'וקר בקומיקס הוא דמות אנרכיסטית השולטת בכל מיני עלילות ערמומיות, ארתור הוא סוג של נבל שונה בהרבה. הוא אבוד ובודד, אך הוא מצליח להעניק השראה בטעות לאנשים באמצעות מעשיו האלימים שלו.
זהו היפוך מטריד של משימתו של באטמן עצמו להפוך לסמל עבור תושבי גות'אם. ארתור הפך לסמל ההוא והוביל אותם בדרך של אלימות והרס. לאחר שנעצר, ארתור רואה את הכאוס שעורר השראה ואומר "האם זה לא יפה?". הנבל באמת ניצח.
5 "החלק הגרוע ביותר במחלה נפשית
"
אף על פי שאנשים רבים ככל הנראה נכנסו לסרט הזה מתוך מחשבה שהם יראו על עצמו סרטים אלימים ואפלים בסרט הקומיקס, ג'וקר עוסק הרבה יותר בחקירה של מצב בריאותי נפשי וכיצד החברה מגיבה אליו.
ארתור סובל ממחלת נפש קשה אך אנו רואים מעט אהדה למצבו. זה קשור לתחושת ההתעלמות שלו. רשומה אחת עמוקה ושוברת לב ביומן שלו נכתב, "החלק הגרוע ביותר במחלה נפשית הוא שאנשים מצפים שתנהג כאילו לא תעשה."
4 "כל מה שיש לי הם מחשבות שליליות."
הסרט מעלה את הרעיון המטריד כי נבל כמו ג'וקר לעולם לא היה נוצר אם אנשים רק היו מקשיבים. ארתור יודע שהוא חולה והוא רוצה עזרה, אבל חוסר העניין של העולם בו והמאבק שלו גורם לספירלה כלפי מטה.
כאשר ארתור נפגש עם העובד הסוציאלי שלו, הוא מבקר אותה על כך ששאל את אותן שאלות ולא דואג באמת לתשובות. קריאתו לעזרה שוב נופלת על אוזניים חירשות. זהו קו קורע לב ומפחיד שמועבר בצורה מושלמת על ידי פיניקס.
3 "לא היית מבין."
כשאנו עוקבים אחר ארתור במסעו האפל, הסרט ממשיך לשחק סביב רעיון המציאות. אנו רואים שקורים דברים שלימים מתגלים במוחו של ארתור. זה מוביל לסיום, שמרמז על האפשרות שהדבר כולו יכול היה להיות "בדיחה" בראשו של ארתור.
לאחר שארתור נחגג ברחובות במהלך המהומות, הסרט חותך אליו במהירות במעצר בארכאם מקלט. כשהוא צוחק, הרופא שואל אם הוא רוצה לשתף את הבדיחה. הוא פשוט משיב, "לא היית מבין, " מה שמשאיר שאלה לא נוחה מה קורה בראשו.
2 "אתה יכול להציג אותי כג'וקר?"
כאשר ארתור מתכונן לבכורה הגדולה שלו בתכנית של מוריי פרנקלין, הוא מבקש שיוצג כג'וקר, ולבסוף לאמץ את התואר. הרגע יכול היה להיות ממש מגושם, עם זאת, הסרט לוקח את זה כרגע להמציא את הדמות מחדש.
במקום שהג'וקר מתייחס לאופי הטריקיסטיות של הדמות, הוא מקושר מחדש כמי שמביטים בו ומדיח אותו מאמצ את העלבון שהוענק לו. ובהתחשב במה שבא אחר כך, זהו רמז לנקמתו האפלה של ארתור נגד מור על כך שהוא לגלג את ארתור.
1 "אתה מקבל את מה שאתה F ** ראוי למלך!"
כשארתור מוזמן להופעה בשעות הלילה המאוחרות שמארח מורי פרנקלין (רוברט דה נירו), אתה פשוט יודע שמשהו רע עומד לקרות. ואכן, ארתור לוקח את הרגע הזה לבכורה של פרסונה הג'וקר שלו ולהשאיר אחריות את החברה.
לאחר שהודה שהרג את הגברים ברכבת התחתית, ארתור מבקר את מוריי ואחרים על האופן בו הם מתייחסים לאנשים כמוהו. לאחר מכן הוא מסתיים בבדיחה אחרונה, "מה אתה מקבל כשאתה חוצה מתבודד חולה נפש עם חברה שמפקירה אותו ומתייחסת אליו כמו לאשפה? אתה מקבל את מה שמגיע לך!" לאחר מכן הוא רוצח את מור בטלוויזיה החיה ברגע המזעזע ביותר של הסרט.
