למרות ש- Outcast מחולק בקלות בז'אנר האימה, הסדרה מנסה לנקוט בגישה ראשונה של הדמות לסיפור סיפורה, לפי הכוכב פטריק פוגיט והמפיק הבכיר כריס בלק. הסדרה, שנוצרה על ידי רוברט קירקמן של Walking Dead , בהחלט לא צריכה להוכיח את בונאיי האימה שלה, אך מתוך הנחת יסוד סביב שדים דבילים שיש להם תושבי עיירה קטנה במערב וירג'יניה, היא בהחלט הוכיחה אותם כבר. וכפי ששחור ופוגית רואים את זה, אימה או לא, אאסטקאסט רק רוצה לספר סיפור מונע על פי הדמות הכי טוב שהוא יכול.
קל לראות מאיפה השחור ופוגית מגיעים. אחרי שני הפרקים הראשונים של עונה 2, הסדרה ממוקדת יותר בהשפעה של אירועי העונה שעברה, ובטראומה המתמשכת של מי שחווה כמה דברים די מחרידים במהלך חייהם. זה חלק גדול ממה שהסדרה עוסקת, למרות שהיא מצטברת לסכסוך משמעותי בין קייל (פוגית), הכומר אנדרסון (פיליפ גליניסטר), צ'יף ג'יילס (רג'י קתי) וסידני הרשע (ברנט ספינר), נראה כי Outcast מעוניין יותר לצלול את מעמקי חוויותיה ורגשותיה של דמויותיה.
עוד: ביקורת בכורה בעונה 4 בסגנון מזדמן: קפיצת זמן תוצאות בשעון זווית משביע
בראיון שנערך לאחרונה עם Screen Rant, פוגית וגם בלאק דנו בגישה של התוכנית לז'אנר שלה, וכיצד היא מאזנת את הציפיות להיות סדרת אימה עם ניסיון לבסס את הנחת היסוד העל-טבעית שלה ברגשות המורכבים של הדמויות הראשיות שלה. פוגית אמרה:
"מה שאני אוהב באאוטקאסט זה שזה סיפור מונע על ידי דמות בבסיסו, עם אלמנטים ואווירה מחרידים. כולם תמיד רצו לגרום לאלמנטים המחרידים להרגיש מקורקע ומחריד מכיוון שאכפת לך מהדמויות. אם לא נעשה צעד זה ואם אין סכנה ממשית בנסיבות העניין, קצת יותר קשה לטפל בו כקהל. זה אחד הדברים שמאוד הערכתי כשהגעתי לראשונה לחומר לאודישן, שמעתי שזה היה בז'אנר האימה אבל קראתי אותו והבנתי עד כמה זה מונע על ידי הדמות."
בלאק מסביר את הסדרה שמעולם לא יצאה מתוך כוונה להגדיר את עצמה אך ורק כסדרת אימה; צוות השחקנים, הכותבים והבמאים פשוט רצו להשתמש באלמנטים העומדים לרשותם כדי לספר סיפור משכנע. זה פשוט קורה שהאחד הזה נפל בז'אנר האימה.
"מעולם לא הרגשנו חובה כלשהי להבעיר איזשהו שטח חדש בנוף הטלוויזיה מבחינת האימה. תמיד הסתכלנו רק על מה שצריך לעשות בשביל הסיפור שרצינו לספר. אם היינו מסוגלים לעשות משהו מחריד באופן ייחודי שכזה בולט בנוף הטלוויזיה אז אנו נרגשים, אך לא הרגשנו שום התחייבות שאנו צריכים להיות נושאי התקן לזוועה, זה תמיד מה שחשבנו סיפור דרש. ניתנו לנו, למרבה המזל, ברשת שהיינו בה, ניתנו לנו קו הרוחב לספר את הסיפור באופן שרצינו לספר אותו."
